ד"ר עידית סוסליק היא מרצה, חוקרת וכותבת מחול. יו"ר האגודה הישראלית לחקר המחול, וחברה בוועדות אמנותיות ומקצועיות בתחומי המחול והתיאטרון. מרצה בבית הספר לתיאטרון חזותי (2007-2022) במכללת סמינר הקיבוצים (2016- ), ובמוסדות נוספים להכשרת רקדנים ויוצרים ('הקבוצה', 'כל עצמותיי תאמרנה', בית הספר 'גילה' – תנועה ואמנות הבמה לגוף הבוגר ועוד), והחל מ-2024 מובילה את התכנית 'מחשבה יוצרת' – קבוצת מחקר צמוד-יצירה במרכז כלים לכוריאוגרפיה. בנוסף, מעבירה הרצאות לקהל הרחב בסדרות באוצרותה.
מחקריה עוסקים באסתטיקה של גוף ומחול, וניתוח שפת המופע בהקשרים אמנותיים ותרבותיים עכשוויים, ומוצגים בקביעות בכנסים בארץ ובעולם. כותבת על מחול ומופע בפלטפורמה העצמאית שהקימה, 'העין העכשווית', ומאמריה האקדמיים מפורסמים בכתבי עת ואתרים, ביניהם: מחול עכשיו, טקסטורה, ארכיון המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, Aware, Performance Research ועוד.
מאמרה האחרון – "Contemporizing (Yemenite) Ethnicity: Hybrid Folklore in Mor Shani's 'Three Suggestions for Dealing with Time' Dance Trilogy for Inbal Dance Theater" – פורסם בספר Imagined Israel(s): Representations of the Jewish State in the Arts שיצא לאור במרץ 2023 בהוצאת Brill.
בשנים האחרונות יוזמת ומעורבת בפרויקטים בהם היא מפתחת את כתיבתה לפעולה יצירתית-פרפורמטיבית, ביניהם: חוברות פסטיבל אינטימדאנס 2017, 2018 ו-2021 (ניהול אמנותי: ד"ר ארז מעין שלו וענת כ"ץ); תמונ(ע)ת מצב – הרהור אמנותי-תרבותי חודשי על קיר הכניסה של תיאטרון תמונע (יוזמה: ד"ר ארז מעין שלו); משתפת מסך: כתיבה חיה בעקבות ניב שינפלד ואורן לאור, במסגרת התערוכה דמיינו מוזיאון (או: הגוף הזוכר), שאצרה רותי דירקטור במוזיאון תל אביב (ינואר-פברואר 2023). בעברה רקדנית ומורה לפלמנקו.
בימים אלה כותבת ספר על הרקדנים והיוצרים ניב שינפלד ואורן לאור.
ד"ר יעל (ילי) נתיב היא חוקרת מחול וחינוך למחול בהקשרים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים. מרצה בכירה בבית הספר לחברה ואמנויות במכללה האקדמית אונו, בפקולטה לחינוך במכללת וינגייט-לוינסקי, חברה בסגל המרצים של לימודי אמנות מקוונים באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רזי, ועובדת בשיתוף עם המחלקה ללימודי יהדות ולימודי ישראל ועם המחלקה מחול באונ׳ ברקלי, קליפורניה.
בוגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים (דוקטורט), אוניברסיטת סן פרנסיסקו ביצירתיות וחינוך לאמנויות (תואר שני), אוניברסיטת הסורבון בפריז בכוריאוגרפיה (תואר ראשון), ומכללת סמינר הקיבוצים בהוראת מחול ותנועה (תעודת הוראה). תחומי ההוראה כוללים קורסים בסוציולוגיה של החינוך, המחול, התרבות, הגוף, היצירתיות, והאמנות; תיאוריות פמיניסטיות, חברה ישראלית, היסטוריה תרבותית של המחול המערבי ובישראל, מחול ישראלי עכשווי, שיטות מחקר איכותניות ואתנוגרפיה, תנועה, מחול ופרפורמנס – פרקטיקה ותיאוריה.
נתיב חברה בוועדת מקצוע המייעצת לפיקוח על המחול במשרד החינוך, חברה לשעבר במדור מחול המייעץ למשרד התרבות והספורט, ושותפה להקמת האגודה הישראלית לחקר המחול. ספרה, אותו כתבה במשותף עם ד"ר הודל אופיר סדקים של חירות: גוף מגדר ואידיאולוגיה בחינוך למחול בישראל (2016), יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בסדרת 'מגדרים' ומציג את מחקר הדוקטורט שלה, שעסק בהיבטים חברתיים ופמיניסטיים של הגוף הרוקד בקרב תלמידות מגמות מחול ובחווייתן בבתי ספר תיכון בישראל. מחקרה העכשווי עוסק ברקדנים מקצועיים מזדקנים המופיעים על הבמה ובחוויית הגוף הרוקד המתבגר.
נתיב מרצה בקביעות על מחול וחברה במסגרות ופורומים מגוונים בארץ ובחו"ל. משנת 2018 היא יו"ר עמותת הכוריאוגרפים. היא יזמה, עורכת ומגישה, בשיתוף עם איריס לנה, את הפוקדאסט חיות מחול על מחול עכשווי בישראל.
הודל אופיר היא מרצה וחוקרת מחול, חברת סגל בכיר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
בעשור האחרון חוקרת וכותבת על מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל – מחקר שזכה למענקים מטעם קרן ספנסר לחינוך (The Spencer Foundation) ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות, ושחלק ממנו פורסם כספר בהוצאת רסלינג (2018) בשם כוריאוגרפיה של שינוי: מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל. מאמר מתוך המחקר פורסם בגיליון מיוחד של כתב העת המזרח החדש שהוקדש לנשים במרחבים מזרח תיכוניים, ומאמרים נוספים מתוכו פורסמו בכתבי העת Dance Research Journal ו – Arts וכן בספר הערוך Moving Through Conflict: Dance and Politics in Israel בהוצאת Routledge. כתיבתה בנושאים של ריקוד, חברה וחינוך פורסמו בכתבי העת סוציולוגיה ישראלית, מגמות, Anthropology & Education Quarterly ו- Dance Chronicle.
ספרה הראשון של אופיר (במשותף עם ילי נתיב), סדקים של חירות: גוף, מגדר ואידיאולוגיה בחינוך לריקוד בישראל, ראה אור ב 2016 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
איריס לנה היא חוקרת מחול, מרצה על היבטים עיוניים של המחול, מנהלת פרויקטים של ארכיון ויוזמת ומובילה פלטפורמות שיח ותוכן.
בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, מחזיקה בתואר שני מטעם הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת ת"א.
ניהלה את אשכול מחול בפרויקט 'האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון' מטעם משרד ירושלים ומורשת ובניהול הספרייה הלאומית. הפרויקט בהובלת להקת מחול בת-שבע, בשיתוף עם הארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה ועם מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד (2020-2016). קודם לכן ניהלה את פרויקט הקמת ארכיון להקת מחול בת-שבע (2015-2012) ושימשה כמנהלת שותפה של פרויקט תיעוד בע"פ של אנשי מחול מראשית המחול בארץ עם פרופ' רינה גלוק (2012-2019).
מרצה על תולדות המחול בישראל, תולדות המחול המערבי ועל ניתוח יצירות במחול העכשווי באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (2023-2012) ובמכללת סמינר הקיבוצים (2015- ), וחברה בסגל המרצים של לימודי אמנות מקוונים באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רזי בארה"ב (2016- ). היתה פעילה ככוריאוגרפית ומעצבת תנועה בתחום התיאטרון ובעלת פרסים בתחום, ומורה לתנועה לשחקנים בבית צבי, שם ריכזה את מקצועות התנועה. היתה מנהלת שותפה של פרויקט תרגום ספרי מחול לשפה העברית (2016-2013). היתה מנהלת אמנותית שותפה של פסטיבל 'מחול חדש' בירושלים (2012) ומנהלת פסטיבל צוללן (2022-2021).
לנה יזמה ועורכת את סדרת 'פוינט.למחשבה' – אירועי שיח בבית הספר למחול בסמינר הקיבוצים, ועורכת הרצאות והשתלמויות מטעם משרד החינוך וגופים נוספים. בנוסף להיותה פעילה בוועדות ציבוריות שונות.
עורכת ומגישה, בשיתוף עם ד״ר ילי נתיב, את הפוקדאסט 'חיות מחול' על מחול עכשווי בישראל (2020 -).
ד"ר רנה בדש היא כוריאוגרפית עצמאית הפועלת תחת השם 'המאפייה של בדש'. מאז 2020 מופיעה עם 'קול השקט הממלא', מופע סולו ושירת הייקו בסלון של א.נשים. בסוף 2021 יצא לאור ספרה תיאטרונמחול: רשת של מרחבי הבעה מתווה לתיאור ולניתוח יצירות בינתחומיות בהוצאת רסלינג. מנחה מעבדת חקר בתכנית ליצירה והבעה, תואר שני, אוניברסיטת תל אביב; מנחה מחול מודרני עכשווי ולימודי כוריאוגרפיה בחוג ללימודי תיאטרון, המכללה האקדמית גליל מערבי, עכו, ובהשתלמויות מורים מטעם הפיקוח על המחול, משרד החינוך. חברה בוועדת המקצוע העליונה של תחום המחול, משרד החינוך; ראשת הועדה למחול, סל תרבות ארצי.
ד"ר יונת רוטמן היתה תלמידה באולפן למחול מטה אשר בהנהלתה של יהודית ארנון. בשנים האחרונות היא עוסקת בחקר המחול האמנותי בישראל. עבודת הדוקטור שכתבה באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2017 היא הבסיס לספר סטודיו משלהן הנשים שיסדו את המחול האמנותי בארץ-ישראל שעתיד לצאת בהוצאה לאור של אוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2020 בעקבות עבודתה בארכיון להקת המחול הקיבוצית ובעקבות מענק שקבלה ממפעל הפיס, פרסמה את הספר הגרעין והקליפה סיפורה של להקת המחול הקיבוצית בהוצאת יד יערי. בעקבות עבודת מחקר שעשתה על להקת קמע והאולפן למחול בת-דור באר שבע, פרסמה את הספר כעוף החול סיפורה של להקת קמע (2023). רוטמן מפרסמת את מחקריה בכנסים אקדמאיים ובבמות שפיטות בארץ ובחו"ל. במקביל לעבודתה המחקרית, היא עוסקת במספר תפקידים בתחום החינוך למחול אמנותי – מרכזת ומלמדת תיאוריה בשתי מגמות מחול – עמקים תבור ובגעתון, מרצה למורים, מנהלת אמנותית של כנס מחול צעיר וכותבת את תוכנית הלימודים לחטיבות הביניים במשרד החינוך.